התפיסה הפופולרית שגורסת כי אנשים החיים עם HIV לא צריכים לדאוג יותר מסיכונים שכרוכים במין ללא קונדום היא תפיסה שגויה. רוב האנשים אמנם ממעטים להתרגש מכך אבל חוץ מ-HIV קיימות מחלות רבות אחרות שמועברות במין, ביניהן: זיבה, כלמידיה, עגבת, הפטיטיס ועוד. חלק מהמחלות האלו יכולות לקבל ביטוי חריף יותר ונוטות להסתבך דווקא בקרב אנשים שחיים עם HIV. כך לדוגמה העגבת, מחלה שתפוצתה בקרב החיוביים בישראל עלתה משמעותית בשנים האחרונות. אם משווים עגבת לא מטופלת אצל אדם שחי עם HIV ביחס לאדם שאינו נושא את הנגיף, רואים כי אצל החיובי המחלה מסוכנת יותר מאחר ויש לה סיכוי גבוה יותר להתפשט למערכת העצבים, ולגרום לנזק חמור. דוגמה אחרת נעוצה במחקרים שהראו כי אנשים החיים עם HIV חשופים יותר להידבקות בנגיף הפפילומה (HPV) ובעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כתוצאה מזה שינויים טרום סרטניים בתאים של צוואר הרחם ופי הטבעת. בנוסף לכך, HIV מגדיל את הסיכוי להידבק בהפטיטיס C, נגיף שעלול להגביל את אפשרויות הטיפול ב-HIV ולגרום נזק רב לכבד. סיבוכים אלו ורבים אחרים, אשר עלולים לגרום לקפיצה בעומס הנגיפי ולהשפיע לרעה על כמות תאי ה- CD4 בגוף, הם רק קצה הקרחון.
אנו ממליצים לעשות שימוש בקונדום על מנת לצמצם את הסיכון להדבקה, ובמידה והיה חשש לחשיפה אפשרית, קיים היום טיפול מונע לאחר חשיפה. הטיפול ניתן כמנה חד פעמית של 200 מ"ג (שני כדורים בו זמנית) אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין, עד 72 שעות מהחשיפה. טיפול זה המוכר כ-DoxyPEP, יכול לצמצם את הסיכון להדבקה בכלמידיה ועגבת במעל 70% ובזיבה בכ-50%.
יש לציין כי חלק מהמחלות המועברות במין יכולות לעבור גם במין אוראלי, ולהתקיים לאורך זמן גם בהעדר תסמינים, אך עדיין לגרום לנזק חמור ולהביא להדבקה של הפרטנרים.
מסיבה זאת מומלץ להקפיד על בדיקות שגרה לגילוי מחלות אלו. ככל שהגילוי של מחלת מין הוא מוקדם יותר – כך קל יותר לטפל בה וזמן הטיפול בה קצר יותר. כדי לקרוא עוד על מחלות מין, סימפטומים ומידע על אבחון וטיפול, קראו את הפרק על HIV ומחלות מין, כנסו לאתר הוועד או היוועצו ברופא ה-HIV שלכם.