PEP (post-exposure prophylaxis) הינו טיפול מונע לאחר חשיפה אפשרית לנגיף, אשר משמש כבר שנים רבות כדרך מניעה במקרים שאינם בשגרה (הוא אינו אמצעי מניעה המומלץ לשגרה).
PEP הוא טיפול שניתן מיד לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV, שמטרתו למזער את הסיכויים להדבקה. יש להתחיל ליטול את הטיפול תוך 72-48 שעות מהחשיפה, ולהקפיד ליטול אותו במשך 28 ימים. במקרה של חשש לחשיפה (לדוגמה, סקס ללא אמצעי הגנה או קונדום שנקרע, בזמן שהאדם החיובי ל-HIV אינו אנדטקטבל) יש להפנות את הפרטנר לבירור בנוגע לקבלת הטיפול.
מתי צריך לבקש לקבל את הטיפול?
כמה שיותר קרוב לזמן החשיפה, יותר טוב! יעילות הטיפול תלויה בזמן שעבר מאז החשיפה: ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד החשיפה, כך הוא יעיל יותר. אם עברו יותר מ- 72 שעות מרגע החשיפה, לא יינתן PEP בשום מקרה מאחר ובשלב זה הטיפול כבר אינו יעיל.
נחזור ונדגיש כי אם הנכם בסטטוס אנדיטקטבל, אין צורך ב-PEP והצוות הרפואי שיידרש לנושא לא יירשום PEP לפרטנר.ית שלכם.
איך עושים את זה?
בסמוך ככל האפשר לרגע החשיפה על מבקש הטיפול לפנות לרופא המשפחה או למוקד הטלפוני של קופת החולים אליה הוא שייך ולבקש לדבר עם מוקד האחיות. יש להסביר לאחות שהיה מין בסיכון לחשיפה ל-HIV ונדרשת הפניה למיון לקבלת טיפול מונע. אישור של אחות במוקד מהווה התחייבות של הקופה לכיסוי אגרת המיון (טופס 17). במיון יש לספר את פרטי המקרה ומשם הרופא המטפל ינחה את המטופל בתהליך.
פרטים מלאים ומורחבים ניתן למצוא באתר האינטרנט של הוועד.
האם אני יכול לתת למישהו PEP מהתרופות שלי?
להשתמש בתרופות של מישהו אחר זה אף פעם לא מומלץ. כשם שהטיפול התרופתי של אדם החי עם HIV נלקח בליווי רפואי, אותו דבר תקף גם לגבי PEP. אדם הזקוק או מעוניין בטיפול, חשוב להפנות אותו להתייעצות או עם רופא בחדר מיון. כך נבטיח שההחלטות שיתקבלו בעניינו יהיו נכונות ומתאימות, ויותר חשוב מכך נמזער את הסיכוי שיגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול. בנוסף, לא כל התרופות הניתנות כטיפול ל-HIV יינתנו גם כטיפולים מניעתיים.