PLUS

קטגוריות

מה אומר החוק על סקס בלי קונדום?

כאמור, התפתחות הטיפול התרופתי והקדמה הרפואית והמחקרית הביאו לביסוס סטטוס Undetectable בשנים האחרונות.

סעיף 218 בחוק העונשין, קובע: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו מאסר שלוש שנים. במידה והמעשה נעשה במזיד, דין הנאשם מאסר שבע שנים."

עמדת הוועד היא שסעיף זה אינו רלוונטי עוד למי שהוא אנדיטקטבל, מהטעם שמין ללא קונדום – אינו ״מעשה העלול להפיץ מחלה״.

מעבר לכך, בתאריך 24.12.17 השיבה ראש מנהל הרפואה לפנייה של הוועד למלחמה באיידס בנושא חיוביים שהם בסטטוס Undetectable והבהירה כי "אם בהתבסס על עמדתו המקצועית, רופא סבור כי אין חשש להדבקה, הרי שממילא הוראות הנוהל [נוהל משרד הבריאות מס' 45/2005 למניעת הפצה לבן/בת זוג מיניים] שנועדו למנוע הפצה של איידס אינן רלוונטיות…". מתשובה זו ניתן ללמוד שמשרד הבריאות אכן מקבל את עמדת הוועד למלחמה באיידס, שנשא HIV Undetectable אינו מסכן את בן/בת זוגו ביחסי מין ללא קונדום.

אולם בחודש אפריל 2024 נדרש לראשונה בית המשפט לדון במקרה ספציפי בו אדם שחי עם HIV הואשם בעבירת הפצת מחלה וניתן פסק דין המדגיש את חשיבותן של מספר נקודות על מנת שאכן קיום יחסי מין ללא קונדום לא ייחשב מעשה העלול להפיץ מחלה.

לחוק יש מספר מרכיבים: אלמנט הכוונה (התרשלות לעומת מזיד), מתי המעשה נחשב כעלול להפיץ מחלה, ומה היא מחלה שיש בה סכנת נפשות.
 
מהי מחלה שיש בה סכנת נפשות?
נתחיל דווקא מהסוף, ביהמ"ש קבע שנשאות של HIV עדיין נחשבת כמחלה שיש בה סכנת נפשות, מאחר שלא נמצאה תרופה המעלימה את הנגיף, והתרופות הקיימות מביאות לדיכוי נגיפי, אך ברגע שמפסיקים לקחת אותם ניתן עדיין להגיע למצב של איידס ומוות.
 
לעניין הכוונה.
בראייה משפטית, ב"מזיד" הכוונה בפזיזות, כלומר במודעות אישית לקיומו של סיכון כלשהו, וזאת בניגוד למשפטית "ברשלנות" מהותה אי ראיית הסיכון בסיטואציה בה אדם סביר היה מודע לו. 
כלומר לידיעת האדם את הסטטוס שלו יש משקל גבוה לקביעה האם זה נעשה במזיד או ברשלנות. לכן יש חשיבות לביצוע בדיקות סדירות (שמביאות לידיעת הסטטוס) כמו גם להיסטוריה שלו בנושא ההקפדה על לקיחת תרופות.
 
עצם ההתנהגות לעומת התוצאה.
חשוב להבהיר שביהמ"ש קובע שהעבירה מדברת על ההתנהגות עצמה של האדם (כלומר עצם עשיית המעשה שעלול להפיץ מחלה) ולא לתוצאה ואם אכן האדם נדבק או לא.
 
אז מתי יש סיכון להדבקה?
ביהמ"ש שמע עדות מאחת מהרופאות הבכירות בארץ והכיר בכתוב בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות המאשר לא ליידע את הפרטנר כאשר אנו בסטטוס אנדיטקטבל ואי קיום סיכון להדבקה- אך קבע לכך מספר סייגים שאנו חייבים להיות מודעים אליהם:
1. ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות- אנדיטקטביליות יכולה להיחשב רק לאחר שנעשות 3 בדיקות רצופות, כלומר לאחר חצי שנה לפחות של טיפול (אם לוקחים פער של 3 חודשים בין בדיקות).
2. בנוסף, מצוין בחוזר כי על הרופא המטפל לתת אישור מפורש למטופל כי הוא אכן אנדיטקטבל וראשי לקיים יחסי מין ללא קונדום.
3. נדרשת הקפדה והגעה מסודרת לבדיקות תקופתיות על מנת לבסס רציפות בשמירה על הסטטוס ואי זיהוי הוירוס בבדיקות.
 
לסיכום:
אף ע"פ שחלה התקדמות מבחינה רפואית, HIV עדיין נחשב כמחלה שיש בה סכנת נפשות והחוק כנראה לא יחול על אדם שחי עם HIV שקיים יחסי מין ללא קונדום רק במידה ויעמוד בקריטריונים הבאים:
  • נמצא בסטטוס אנדיטקטבל לפחות חצי שנה.
  • התקבל אישור מפורש מהרופא המטפל שהאדם בסטטוס זה ורשאי לקיים יחסי מין ללא קונדום.
  • הטיפול נלקח בקביעות.
  • יש הקפדה על הגעה לבדיקות שגרתיות ושמירה על סטטוס אנדיטקטבל.