בזכות טיפול תרופתי מתקדם והתפתחות הרפואה, אנשים החיים כיום עם HIV יכולים להביא לעולם ילדים בריאים (שאינם נושאים את הנגיף) ולא רק שהם יזכו לראותם גדלים ומתבגרים, אלא רבים יוכלו ליהנות גם מנכדיהם. החל משנת 2010 כל גבר ואישה שחיים עם HIV בישראל, זכאים לממש את זכותם להורות. בעבר זה היה רק בעזרת מרכזי פוריות מיוחדים בביתי החולים רמב"ם והדסה, וכיום האפשרויות אף גדלו משמעותית בעקבות שינוי הנוהל.
באופן עקרוני, קיימים מספר מצבים שונים ואפשרויות שונות להורות ופוריות, ויש להתייעץ אל הצוות המטפל במרכז האיידס ובקשי שידריכו אותך בהתאם.
אם האדם (או שני בני הזוג) שחי עם HIV נמצאים בסטטוס אנדיטקטבל, אין שום מניעה להביא ילדים באופן טבעי לחלוטין, ללא שום הליכים מיוחדים או שונים מכל זוג שנכנס להריון, וזאת בלי שום סיכון לפרטנרים או לעובר.
במידה וקיים קושי להיכנס להיריון, מסיבות מכניות או אחרות, ייתכן שיעלה צורך בהזרעות או בהפריה חוץ גופית.
נוהל משרד הבריאות קבע בעבר, שבמידה ויש צורך בהפריה חוץ גופית, יש לאכסן עוברים של זוג שאחד מבני הזוג שלו חיובי במיכל ייעודי. הדבר גרם לכך שלמעט ביה"ח הציבורי רמב"ם שחויב לעשות זאת, אף בי"ח לא רכש מיכל שכזה ואפשר לעבור את ההליך (כך שלא ניתן היה לדוגמה לבחור רופא ולעבור זאת באופן פרטי).
הנוהל שונה בסוף 2024, שיפר את המצב משמעותית וקבע שבמידה והגבר הוא זה שחי עם HIV, לאחר שנעשית שטיפת זרע, אין צורך באכסון נפרד וההליך יכול להיעשות בכל מוסד. יחד עם זאת, אם האישה היא זו שחיובית ל-HIV, עדיין יש צורך במיכל ייעודי, ולכן ההליך מבוצע כיום בביה"ח רמב"ם בלבד.
ככלל חשוב לדעת: ההיריון לא משפיע באופן שלילי על מהלך המחלה ו-HIV אינו משפיע באופן שלילי על מהלך ההיריון. נשים נשאיות רבות יולדות כיום ילדים בריאים ללא בעיות מיוחדות. שכיחות ההדבקה של תינוקות ב-HIV מאימהות נשאיות הוא אפס, וזאת במידה והאם טופלה כהלכה, הייתה במעקב רפואי, ונמנעה מהנקה לאחר הלידה.
כל אישה הרה שחיה עם HIV חייבת להתחיל טיפול כדי למזער את סיכויי ההדבקה של העובר. בהמשך תטופל האישה גם במהלך הלידה והתינוק יטופל מניעתית בסירופ למשך 6 שבועות. כל הילדים שנולדו בארץ בשנים האחרונות לאימהות שחיות עם HIV, ושאימהותיהם הקפידו על הטיפולים הנדרשים, נולדו בריאים.
במידה ואת כבר מטופלת בתרופות נגד HIV ומתכננת להיכנס להריון, חשוב מאוד שתעדכני את הצוות הרפואי במרכז שבו את מטופלת ותתייעצי איתם לגבי התרופות שלך. ישנן תרופות נגד HIV שעלולות לגרום נזק לעובר ובחלק מהמקרים, הרופא ימליץ לך על החלפת הטיפול התרופתי לפני כניסה להריון והתאמתו להריון.
לפרטים נוספים צרו קשר עם הצוות המטפל במרכז האיידס.
הפריה חוץ גופית – בי"ח רמב"ם (חיפה)
אישה אשר זקוקה לטיפולי הפריה חוץ גופית צריכה קודם לקבל הפניה מרופא ה- HIV שלה במרכז האיידס שבו היא מטופלת. ההפניה תכלול סיכום מידע רפואי לרבות: המצב הרפואי, הטיפול התרופתי, תוצאות אחרונות של בדיקות CD4 ועומס נגיפי, היסטוריה מיילדותית ועוד.
במקביל להפניה ממרכז האיידס, האישה צריכה גם לקבל התחייבות מקופת החולים לייעוץ במחלקת IVF ברמב"ם. בביה"ח רמב"ם יפגוש אתכם מומחה בפוריות במרפאת IVF.
לפרטים נוספים צרו קשר עם הצוות המטפל במרכז האיידס.
שטיפת זרע – בי"ח הדסה (ירושלים)
כל גבר שחי עם HIV חייב להתחיל טיפול לפני שמתחיל בהליך שטיפת הזרע כדי להוריד את העומס הנגיפי בגופו (נדרש טיפול של 4-6 חודשים לפני ביצוע השטיפה). גברים וזוגות המתעניינים בתהליך שטיפת הזרע מוזמנים להיוועץ ברופא ה-HIV. במקביל להפניה ממרכז האיידס, הגבר צריך גם לקבל התחייבות מקופת החולים לייעוץ במחלקה למחלות זיהומיות בהדסה.
תהליך ההכנה לזוג כולל טיפול הורמונאלי לנשים, והכנה לקליטת זרע ביחידה להפריה חוץ גופית במחלקת נשים ויולדות בהדסה.
לאחר הפרדת התאים מנוזל הזרע, מתבצעת בדיקה לנוכחות הנגיף בזרע, ורק אם הזרע נמצא שלילי ל-HIV משתמשים בו להזרעה. הזרע המוכן נשמר בהקפאה. בשלב זה, עוקבים אחר המחזור של האישה בעזרת אולטרסאונד ובדיקות דם להערכת יום הביוץ. ביום הביוץ עצמו, הזרע מופשר ומוזרע לתוך הרחם של האשה.
לפרטים נוספים צרו קשר עם הצוות המטפל במרכז האיידס.
לסיכום: כל אדם שחי עם HIV בישראל, ומבקש לממש את חלומו להפוך להורה.
מרכזי הפוריות העיקריים שנותנים שירות לא.נשים שחיים עם HIV הם כאמור רמב"ם והדסה שמופעלים על ידי מיטב אנשי המקצוע בארץ. אך לאחר שינוי הנוהל, במידה והגבר הוא החיובי, לאחר שטיפת הזרע, ההליך יכול להיעשות בכל בי"ח.
פרוטוקול הטיפול והליווי המקצועי שניתן לפונים, יבטיח לכם תהליך פשוט, מהיר וללא סיכון מיותר. בנוסף, גם מניעה כתוצאה מהיות המטופל.ת אנדטקטבל ו/או שימוש הפרטנר.ית השלילי.ת ל-HIV ב-PrEP הן שיטות מניעה שרופא ה-HIV יכול לתת עליהן את הדעת בהקשר של הליכי הריון ולידה.